מבצע 'עופרת יצוקה' בראי אתרי החמאס: 3 בינו׳ 2009

יום שבת, 3 בינואר 2009

מבצע 'עופרת יצוקה' בראי אתרי החמאס – סקירת היום השמיני

עזה
ביום ו' (02.01.2009) מסר[1] ראש הלשכה המדינית של החמאס בדמשק, חאלד משעל, בראיון טלויזיוני כי תשתית ההתנגדות ברצועת עזה נותרה ללא פגע והזהיר את כוחות הכיבוש הישראלים מפני תוצאות פלישה קרקעית.
הוא ברך את תושבי עזה ולוחמי ההתנגדות על התנגדותם ואת תושבי הגדה המערבית ואדמות 1948 על תמיכתם המורלית וכן הודה לעמים הערבים והמוסלמים ולעמים החופשיים ברחבי העולם אשר מפגינים את תמיכתם בתושבי עזה לנוכח ההתקפה הישראלית.
הוא אמר כי אכן האויב הצליח להרוס את התשתיות האזרחיות, אולם אמר כי "הוא יכול להבטיח שהתשתית הצבאית בסדר וזו הסיבה שהציונים שבו להשליך דפים מעל עזה ובהם בקשה מהתושבים להדריך אותם אל משגרי הרקטות. היכולות שלנו צנועות, אבל לא הרצון שלנו וגם לא אמונתנו. המלחמה הזו נכפתה עלינו ואנו נתמודד עימה". הוא הוסיף את בטחונו בנצחון "הואיל והאל לצידנו ולא לצידכם, אנו הקורבנות ואתם המדכאים. הסיבה שלנו צודקת ושלכם לא".
"אנו מוכנים לשתף פעולה עם כל מאמץ הוגן אשר יפסיק את התוקפנות, יסיר את הסגר ויפתח את המעברים. על המתווכים לדעת שלא נכנע לתנאי הכיבוש הואיל והתוקפנות הינה מעשה של מלחמה המצריך התנגדות, הסגר הינו צעד של מלחמה הדורש התנגדות".
הוא אמר כי הסגר הותיר את רצועת עזה, כאזור אסון וקרא לעזרה הומניטרית מיידית ולצוותים רפואיים לעזור ולטפל בפצועים.
לתושבי עזה אמר כי עזה תנצח, למרות האבדות הכואבות בנפש וקרא לכולם להתאחד למול התוקפנות.
עוד קרא לתושבי הגדה המערבית להמשיך בהפגנותיהם ולהפוך הפגנות אלו לתחילתה של האנתפאדה שלישית.
לתושבי העולם החופשי קרא להמשיך את הלחץ לסיום רצח העם ברצועת עזה.
לנשיא הנבחר אובאמה אמר: "יש לך התחלה רעה הואיל ובאת ודיברת על הארועים במומבי, אולם לא הגבת על הארועים בעזה".
הוא קרא למערב בכללותו להפסיק עם המוסר הכפול בשאלו מדוע כל ממשלות המערב פעלו להצלת פסלי בודהה באפגניסטאן אשר נהרסו, אולם אף לא אחד זע למול הרס שמונה מסגדים בהתקפות האוויריות של ישראל.

תוצאות פעילות צה"ל –
ישראל המשיכה זה היום השמיני את התקפותיה הצבאיות נגד מטרות אזרחיות בכל רחבי עזה דבר שהביא למותם של 441 פלסטינים ובכלל זה 70 ילדים ו-36 נשים[2]. נמסר כי מספר הפצועים קשה הינו למעלה מ-400.

הפעילות הצבאית הישראלית בצפון הרצועה הביאה למותם של ילדה פלסטינית קטנה ושני לוחמים של גדודי עד א-דין אלקסאם[3].
כוחות הכיבוש הישראלי ביצעו לפחות שבע התקפות צבאיות על שטחים פתוחים בעזה ובכלל זה אזור הגבול בין עזה למצרים. החמאס מציין כי הרג אזרחים בבתיהם, בבתי הספר, באוניברסיטאות ובמסגדים, הינו עדות ל"היסטריה ולכשלון המודיעין" של ישראל.
ההודעה מציינת כי הפצצת אזורים אזרחיים במיוחד באזורים צפופי אוכלוסין, הסגר הכפוי על כניסת דלק, אוכל ותרופות והמספר העצום של נשים וילדים שנהרגו, מציגים את השקר שבטענות הישראליות שהתקפותיה הצבאיות מיועדות רק נגד החמאס.

דמותה של ישראל
דיווח[4] של החמאס מצטט את העיתון 'ידיעות אחרונות' מיום ד' (31.12.2008), לפיו המלחמה בעזה העלתה משמעותית את האהדה לחמאס בקרב הפלסטינים, בניגוד לציפיות המוקדמות של ההנהגה הישראלית.
לדברי דובר החמאס, פאוזי ברהום, התמיכה והסולידריות ברחבי העולם עם עזה וההתנגדות הפלסטינית, מאשרים את שקיעת הפרויקט הציוני ונצחון ההתנגדות העממית.
"אם האויב הציוני מעוניין להרוס את עזה, את סדר היום של ההתנגדות ולעקור את החמאס, עליה לצייד עצמה למלחמה למול כלל העם הערבי והאסלאמי ברחבי העולם ולקרוע את אהבת ההתנגדות מליבותיהם בגלל שהחמאס אינו רק ארגון או תנועה, אלא גם תופעה המושרשת בליבות האומה הערבית והאסלאמית".

הזירה הפלסטינית
הג'האד הפלסטיני גינה[5] בחריפות את דיכוי ההפגנות העממיות ועצרות התמיכה בגדה המערבית למען אחיהם ב"עזה האיתנה" ע"י כוחות הבטחון של הרשות הפלסטינית.
ההפגנות נחסמו בערים ברחבי הגדה ולמפגינים באזורים מסויימים לא הותר להגיע למחסומי כוחות הכיבוש הישראלי. כוחות הבטחון של הרשות הפלסטינית, הקיפו מספר צועדים, היכו את המשתתפים ואסרו עליהם להניף שלטים של הפלגים הפלסטינים.
התנועה הדגישה כי העמדה היחידה אשר תשקף את האחדות הלאומית היא לאפשר להתנגדות בגדה המערבית לפעול, לשחרר גורמי התנגדות ולהשיב נשק שהוחרם כדי להבטיח את תפקידם בהגנת העם במיוחד במצב הנוכחי של מלחמה פתוחה עם "האויב הציוני".
גם אחד מהמנהיגים הפוליטים של חמאס הביע[6] את צערו על דיכוי ההפגנות העממיות נגד הטבח הישראלי בעזה, תוך הכאת המשתתפים ומעצר מספר מהם. בהצהרה לעיתונות בשבת (03.01.2009) אמר כי צעדים שכאלו רק פוגעים בדמותו של העם הפלסטיני ופועלים נגד החובה הלאומית לקרוא להאצת האחדות הלאומית. הוא קידם כל הצהרה אשר תאיץ את האחדות הלאומית ושיש למלא זאת באמצעות מעשים בשטח. בעניין זה קרא לשחרור כל האסירים הפוליטים, עצירת ההגבלות על חופש הביטוי וסיום המעצר הפוליטי.

בכיר בחמאס נזף[7] ביו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס על עמדותיו הפוליטיות הפאסיביות, באומרו כי לעבאס היתה הזדמנות הסטורית להפוך את השולחן על כולם לאחר שישראל החלה בתוקפנותה בעזה וזאת באמצעות הודעה על נסיגה מהסכם אנאפוליס וחיפוש אחר הסכמה לאומית במקום השמעת עמדות קישוטיות אשר מטרתן לכסות את מוגבלותו.

הזירה הבינלאומית
סוכנות אונר"א מסרה ביום ו' (02.01.2009) כי היא נתקלת בקשיים בשכנוע תושבי רצועת עזה לפנות למרכזי חלוקת העזרה של הסוכנות בשל ההפגזות המוגברות של כוחות הכיבוש הישראלים.
דובר אונ"רא מסר[8] כי הסוכנות הצליחה לחדש בצורה חלקית את חלוקת הסיוע ברצועה ביום ה' (01.01.2009) אולם היא נתקלה במספר מכשולים ובכלל זה שכנוע האזרחים לפנות למרכזים בזמן שההפגזות לא פסקו.
הדובר מסר כי הסוכנות תנסה לשכנע את רשות הכיבוש הישראלית להפסיק את האש על מנת לאפשר לסוכנות לחלק סיוע.

המתאם המיוחד של האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון, רוברט סרי, קרא[9] לצדדים הבינלאומיים לסייע לרשות הפלסטינית ברמאללה להחזיר את השליטה על רצועת עזה לאוזר הפעולות הצבאיות הישראליות הנמשכות. הוא דיבר על חשיבות הצורך לאפשר העברת הסמכות ליו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס.
הוא הביע התנגדותו לפתיחת מעבר הגבול ברפיח בטרם יתחייב החמאס להפסיק את ירי הרקטות בתגובה לתוקפנות הישראלית על עזה.

ריצ'רד פאלק, הממונה על דיווח בנושאי זכויות אדם באו"ם, תאר[10] את התוקפנות הישראלית הנמשכת ברצועת עזה בנוסף לסגר ההדוק, כמהווים הפרה חמורה ובוטה של החוק ההומניטרי הבינלאומי.
בראיון ביום ו' (02.01.2009) הדגיש כי הפלסטינים, ביחוד תושבי רצועת עזה, זקוקים וראויים להגנת הקהילה הבינלאומית זמן רב בטרם החלה ההתקפה הצבאית הישרלאית.
לדבריו, הסגר ההדוק הינו עונש קולקטיבי המפר את החוקים הבינלאומיים, בהוסיפו שטענות ישראל שהיא נסוגה מהרצועה ולפיכך איננה כוח כובש, איננה נכונה חוקית או מוסרית הואיל והיא ממשיכה לכפות את שליטתה על גבולות הרצועה, חופיה והמרחב האווירי שלה.

בדיווח[11] ממוסקבה נמסר כי הרשויות עצרו באופן בלתי צפוי 40 אנשים לאחר הפגנה שקטה שהתקיימה מחוץ לשגרירות ישראל במוסקבה בדרישה לסיום ההתקפה הצבאית הישראלית על רצועת עזה הנצורה.
למרות המעצרים, השוטרים הרוסים, אשר נאלצו למלא את הפקודות לדכא את ההפגנה, הביעו את אהדתם למפגינים, אולם נראה כי לא ידעו לבטח האם ההפגנה חוקית אם לאו.
הפרדוקס במצב זה הוא שממשלת רוסיה הביעה יותר מפעם אחת את תמיכתה בעם הפלסטיני. שר החוץ הרוסי, סרגי לברוב, התקשר לפני מספר ימים למנהיג הפוליטי של חמאס, חאלד משעל, הבטיח לספק לעזרה סיוע הומניטרי בהקדם.
שני מטוסים רוסים הנושאים צרכי סיוע שונים, נחתו במצרים על מנת שהסיוע יועבר מאוחר יותר באמצעות הצלב האדום.

מגעים להפסקת אש – מקורות ערביים רשמיים גילו[12] כי קיימות יוזמות תורכיות וארופאיות אשר הוגשו לחמאס בדמשק ודוחקות בה להפסיק את שיגור הרקטות בתמורה לשביתת נשק ארוכת טווח הכוללת פתיחת כל מעברי הגבול עם עזה בערבויות בינלאומיות.
המקורות ציינו כי לצד המעורבות התורכית, קיימים גם נסיונות ארופאים באמצעות מתווכים נורווגים וצרפתים בהקשר זה.

מבצע 'עופרת יצוקה' בראי אתרי החמאס – סקירת היום השמיני (03.01.2009)

מבצע 'עופרת יצוקה' בראי אתרי המחאס - תחילת המהלך הקרקעי

בגרסה הערבית (http://www.palestine-info.info/ar) של אתר הארגון ניתן לראות תחילתן של כותרות קצרות (בנות שורה) אשר נועדו לשמש הן ללוחמה פסיכולוגית והן לעידוד עצמי של לוחמי הארגון;
"האויב הודיע כי הלוחמים בהם נתקל בפאתי עזה שונים מאוד מאלו אשר פגש בדרום לבנון לפני שנתיים".
"קסאם: האויב הציוני החל להתקרב אל הפח אשר הכינו לו לוחמינו".

לעת עתה לא ניתן למצוא ביטוי למהלך בגרסה האנגלית (http://www.palestine-info.co.uk/en) של האתר.

מבצע 'עופרת יצוקה' בראי אתרי החמאס – החמאס זוכה לאהדה ככל שההתקפות נמשכות[1]

[2]Khalid Amayreh

עם המשך ההתקפה הישראלית המאסיבית ללא הפסקה נגד רצועת עזה ועם איומם של מנהיגים פוליטיים וצבאיים ישראלים להשמיד את החמאס, האינטלקטואלים הפלסטינים כמו גם פשוטי העם צופים כי הפופולאריות של חמאס תעלה בצורה דרמטית לכשיסתיים המהלך הישראלי הנוכחי.
ישראל טוענת שמלחמתה בעזה היא עם החמאס, לא עם העם הפלסטיני. אולם, בקושי קיים פלסטיני אשר יתן לטענה הישראלית להנות מהספק.
ואלו אשר כן, דוגמת התומכים של מה שנקרא "המגמה האמריקאית-ישראלית" בתנועת הפתח, אינם מתלהבים לדבר בפומבי, מחשש לתגובה חריפה של הציבור הפלסטיני, שיואשמו בבגידה ושיתוף פעולה עם ישראל.
ישראל מקווה שהחורבן וההרס הנרחב והמוות שעשה שמות בעזה עד כה, יעודד את ההמונים להאשים את החמאס.
אולם, מלבד כמה דמויות בפתח אשר להם אינטרסים בתאור החמאס באור שלילי, מרבית הפלסטינים מאשימים את ישראל ואת "המשטרים הערבים הבוגדניים" בסיוט של עזה.
ביום ד' (31.12.2008), יו"ר הרשות הפלסטינית הנתמך ע"י ארה"ב, מחמוד עבאס, נאלץ להודות ש"התוקפנות הישראלית" היתה מכוונת לא כלפי פלג ספציפי, אלא כלפי כל העם הפלסטיני.
"התוקפנות הפושעת הזו מכוונת כלפי כל הפלסטינים ללא אבחנה", אמר עבאס בנאום מוקלט מראש אשר שודר בתחנת הטלביזיה שבשליטת הפתח Palestine TV.
המנהיג הפלסטיני רמז שהוא עשוי לסיים את שיחות השלום העקרות עם ישראל אם תמשיך המדינה היהודית לעשות שימוש בשיחות להרג ועינוי העם הפלסטיני.
לא ברור האם הטון היחסית קשוח של עבאס אמיתי אם לאו. סקפטים, ויש רבים מהם, חושבים שעבאס מנסה רק לשכך את הציבור הפלסטיני האנטי ישראלי בברור.
בימים האחרונים האשים החמאס מספר דמויות מפתח ברשות הפלסטינית ובכלל זה שני עוזרים בכירים ליו"ר עבאס, טאיב עבדל אל רחים ונימר חמד בקשירת קשר עם ישראל נגד החמאס.
גורמי חמאס בעזה האשימו את עבד אל רחים בהנחיית תא של מלשיני פתח בעזה לאיסוף מידע על מטרות חמאס ומסירתו לישראל דרך רמאללה.
האשמות אלה, המלוות בדעות נרחבות בעולם הערבי שהרשות הפלסטינית ביחד עם מצרים זממו וקשרו קשר עם ישראל להפיל את ממשלת החמאס, אילצו את המשטר ברמאללה לעמדה מתגוננת.
"אנו נאבקים במשך ארבעים שנה, ואין לאף אחד הזכות להטיל ספק בכוונותינו", אמר עבאס בכעס לכתבים מוקדם יותר.
אולם תגובות מתגוננות אלו של הנהגת הרשות הפלסטינית נכשלות בשכנוע דעת הקהל הפלסטינית הספקנית בחפותם.
"ישנם רגשות רווחים בקרב הפלסטינים שהרשות הפלסטינית מרוצה למדי מהמתרחש בעזה, וללא ספק הדבר הולך לפגוע קשות בדמותה של ההנהגה הפלסטינית", גרס עבד אל סטר קאסם, פרופסור למדעי המדינה מהאוניברסיטה הלאומית א-נג'אח בשכם.
הוא צפה שהמהלך הישראלי הנוכחי יוביל למעשה לזינוק בפופולאריות של החמאס.
"ישראל, וככל הנראה חלק מהמשטרים הערביים, חושבים שהפצצות נרחבות ורצח פורנוגרפי בעזה יאלצו את הרחוב המרכזי הפלסטיני לנטוש או להתקומם נגד החמאס. זו היתה ללא ספק המטרה בסדר האכזרי על עזה. אולם כמובן שום התקוממות רצינית נגד החמאס לא התרחשה.
מנקודת ראותי את מצב הרוח הכללי בעזה ובפלסטין בכלל, איני חושב שאפילו אלו השונאים את החמאס יתקוממו נגדו, בעיקר בשל בסיס התמיכה הרחב לו הוא זוכה. כן, רבים יכולים להיות שבעי רצון כשהם רואים את ישראל מפציצה מטרות של החמאס, אולם היכולת שלהם לגייס את הרחוב הפלסטיני נגד התנועה הוא מוגבל למדי.
יתר על כן, הגורמים האנטי-חמאסיים יודעים שהם לא יוכלו להתעמת בהצלחה עם תומכי החמאס ברחובות".
הוא אמר שהוא מאמין שהרשות הפלסטינית תהיה המפסידה הגדולה ביותר מהעימות הנוכחי בין ישראל והחמאס.
"אם ישראל תצליח לפרק את הממשלה בעזה ואז תמסור את מובלעת החוף לרשות הפלסטינית, מרבית הפלסטינים, הערבים והמוסלמים יראו את הרשות הפלסטינית כישות משתפת פעולה (quisling entity), דומה מאוד לבובה הישראלית צבא דרום לבנון הנכחד.
אינטלקטואל פלסטיני נוסף, עבד אל בארי עטואן, צפה כי תמיכת הציבור בעזה תגדל כתוצאה מהמלך הישראלי הנוכחי ברצועת עזה.
"העם הפלסטיני אינו טיפש, הוא יודע היטב מי הם הפטריוטים האמיתיים ומי הם הבוגדים האמיתיים. עבאס אינו נשיא אמיתי של העם הפלסטיני. הוא אחראי בפני ישראל וארה"ב לא בפני העם הפלסטיני", אמר עורך היומון הערבי היוצא לאור בלונדון, אל קודס אל ערבי.
מצב הרוח של הפלסטינים הרגילים אשר אינם קשורים בשום פלג פוליטי, אינו שונה בהרבה.
"אני חושב שישראל לא היתה מתחילה ברצח עם זה בלא לפחות קריצה מעבאס," אמר חסן עמר, נהג מונית מאזור בית לחם.
"הדברים ברורים ואין צורך להיות מיומן בפוליטיקה לראות את העובדות".

[1] The Palestinian Information Center, "Hamas gaining sympathy as onslaught continues,", 01.01.2009, 02:35 AM.
http://www.palestine-info.co.uk/en/default.aspx?xyz=U6Qq7k%2bcOd87MDI46m9rUxJEpMO%2bi1s7AV7L5cZdiimzkrfnQFiZuvcWntoRRHDLXxMW2lp22EsRWMyT5aGvWlVzPwFFIhdujLrsA8AHKmbux6%2bOS00K4NROTiO8r4j78FNBDErS5cs%3d
[2] http://en.wikipedia.org/wiki/Khalid_Amayreh

מבצע 'עופרת יצוקה' - מצב אתרי החמאס

נסיון להכנס לגרסה האנגלית של אתר החמאס (http://www.palestine-info.co.uk/) בשעה 21:00 נכשל הן מדפדפן IE והן מדפדפן Firefox.

יצויין כי אתר זה היה עד כה פעיל תמיד גם כאשר הגרסה הערבית (http://www.palestine-info.info/ar) וכן אתר גדודי עז א-דין אל קסאם (http://www.alqassam.cc/) לא היו פעילים.

עדות לכך ניתן למצוא בכותרות הראשיות של הגרסה הערבית של אתר החמאס (http://www.palestine-info.info/ar) אשר מציין כי אתרי הארגון נפלו בשל התקפה אלקטרונית וכי נעשים נסיונות למצוא פתרונות חלופיים.

"تتعرض سيرفرات المركز الفلسطيني للإعلام وشبكة فلسطين للحوار إلى هجمات إلكترونية عنيفة ومنظمة ويبذل مهندوسنا في هذه الأثناء كل الجهود لإيجاد الحلول والبدائل"

מבצע 'עופרת יצוקה' - תחילת הפעילות הקרקעית של צה"ל

בשעה זו ניתן למצוא כותרת בגרסה הערבית (http://www.palestine-info.info/ar) של האתר המוסרת כי הצבא הציוני הודיע על תחילת הפעולה הקרקעית נגד רצועת עזה משלושה צירים ועל התקלות עם קבוצת לוחמי קסאם.

מבצע 'עופרת יצוקה' – נטילות אחריות לשבוע הראשון – 27.12.2008-03.01.2009

בדיווח[1] מיום 03.01.2009 באתר גדודי עד א-דין אלקסאם המסכם את השיגורים שביצע שהארגון במהלך השבוע הראשון, נוטל הארגון אחריות לביצוע 302 שיגורים;
81 טילי גראד, 193 טילי קסאם ו-28 פצצות מרגמה.

הדיווח מפרט בטבלה את המקומות שהותקפו וכן את מספר וסוג הירי. בכלל זה;
48 טילי קסאם לעבר העיר שדרות.
27 טילי גראד ו-21 טילי קסאם לעבר העיר אשקלון.
26 טילי קסאם ו-6 טילי גראד לעבר העיר נתיבות.
14 טילי גראד לעבר העיר אשדוד.
11 טילי גראד לעבר בסיס חצרים.
10 טילי גראד לעבר העיר באר שבע.
10 טילי גראד לעבר העיר אופקים.

בין הישובים המותקפים מוזכרים קרית גת, ניר יצחק, מפלסים, זיקים, קרית מלאכי, חולית, רעים, נירים, יבול, אשכול, כפר סעד, דקל, נחל עוז, כרם שלום, עמי עוז, ניר עוז, תלמי יוסף, בארי.

ההודעה מוסרת כי לאויב נגרמו פגיעות ברכוש וכן נהרגו שישה ציונים ונפצעו עשרות.

[1]http://www.alqassam.ps/arabic/byan_poup.php?id=4178

מבצע 'עופרת יצוקה' בראי אתרי החמאס – סקירת היום השביעי (02.01.2009)

תוצאות פעילות צה"ל ברצועה;
דיווח[1] מעזה מוסר כי ביום השישי לשואה בעזה מספר הפלסטינים שנהרגו ע"י חיל האויר של הכיבוש הישראלי הגיע ל-420 ומספר הפצועים ל-2,100, 300 מהם במצב קשה.
הטבח הנורא ביותר ביום ה' (01.01.2009) כוון נגד ביתו של ד"ר ניזאר אל ריאן, מנהיג חמאס בולט, אשר בו נהרגו הוא ו-15 מבני משפחתו. ביתו של ד"ר ריאן נהרס כמו גם בתים רבים בקרבתו.
בתיהם של שני פעילי חמאס אחרים הותקפו גם הם ע"י חיל האויר של הכיבוש הישראלי, כמו גם מתקני אימון של גדודי קסאם. לא דווח על נפגעים.
ההתקפות האוויריות של הכיבוש הישראלי ביום ה' (01.01.2009) פגעו באזורים הקרובים לגבול מבית חנון צפונה לעבר חי אל תפאח וג'בליה לצפון מזרח הרצועה, בהכשירן את הדרך להתקפה קרקעית אפשרית.
שר הבריאות, ד"ר באסם נעים, אמר שמספר ההרוגים צפוי לעלות מכיוון שישנם יותר מ-300 פצועים שמצבם קשה, כמו כן נראה כי מספר רב של אנשים עדיין קבורים תחת ההריסות.
הוא אמר כי יש מחסור חמור בתרופות ובצרכים בסיסיים לטיפול בפצועים והוסיף כי 105 סוגי תרופות אזלו לגמרי ממלאי בתי החולים, 225 סוגי חומרים רפואיים נצרכים וכן 93 סוגים של חומרי מעבדה.
הוא הוסיף כי 50% מהאמבולנסים אינם פועלים בשל מחסור בחלפים והביע את הצורך הדחוף בגנרטורים, בשל הסגר האכזרי אשר הקדים את תחילת השואה.
הוא פנה למצרים לאפשר לצוותים רפואיים המחכים להכנס לרצועת עזה לעבור דרך מעבר הגבול ברפיח.

דיווח[2] מאתר גדודי עז א-דין אלקסאם מוסיף עוד פרטים אודות ההתנקשות והאיש;
בהפצצה נהרגו אל ריאן ותשעה מבני משפחתו. הראשונה שזוהתה היתה אשתו נואל אסמעיל. המקורות ציינו כי כמה מבני משפחתו טרם זוהו.
מקורות רפואיים ציינו כי עשרה פלסטינים נהרגו בבית, כולם נשים וילדים. בנו בן השש, עבד אל רחמן, היה אף הוא בין הקורבנות.
אל ריאן קרא להלחם בישות הציונית בכל האמצעים החל מהאנתפאדה השניה.
הוא סבל מבעיות בליבו בשנים האחרונות ולפיכך לא הלך לאוניברסיטה. במקום זאת, הוא הקים את הספריה הגדולה ביותר ברצועת עזה, תלמידיו באוניברסיטה האסלאמית באו לספריה ולמדו בה. ספריה זו היתה מיוחדת במינה, תלמידיו דיווחו שמרבית זמנו הוא בילה בחיבור ספרים.

דיווח[3] נוסף מהאתר מונה את ההתקפות שבוצעו ביום זה בחתך שעות;
ערב ראש השנה והשעות הראשונות של 2009 היו עדים לשישה הרוגים נוספים ולפחות 30 פצועים כאשר התקפות אוויריות ציוניות פגעו בבתים, גינות, בניינים של משרדי ממשלה ומנהרות ברפיח במשך שישה ימים.
לדברי מעאויה חסנין, מנהל האמבולנסים ושרותי החרום בעזה, ישנם כעת לפחות 400 הרוגים, 2,000 פצועים ו-250 פצועים קשה.
ציר הזמן של ההתקפות;
12:05 PM – טילים ציונים שוגרו לעבר שני בתים באזור הצפוף של מחנה הפליטים נסיראת, דווח על עשרות פצועים.
11:45 AM – עשרים נפצעו כאשר פגזים ציונים פגעו בביתו של אבו מוסא א-דירי בשכונת א-סברה צפונית לעיר עזה.
08:45 AM – פגזים ציונים פגעו בביתו של מנהיג גדודי א-נאצר, מחמד ברוד בצפון רצועת עזה.
07:00 AM – מטוסים ציונים תקפו מכונית בשכונת שיח רדואן צפונית לעיר עזה.
06:00 AM – מבני משרדי המשפטים והחינוך בעיר עזה נהרסו מאש ספינות תותחים ציוניות המצויות מול חופי עזה.
05:10 AM – חמישה נהרגו כאשר מטוסים ציונים תקפו עם שחר בית באזור א-שורה ברפיח.
05:00 AM – מפקדות המועצה המחוקקת בעיר עזה נהרסו בהתקפות של ספינות ציוניות הממוקמות במים של עזה.
04:00 AM – מטוסים ציונים פגעו בכמה בתים באזור העיר עזה.
12:05 AM – אדם אחד נהרג ואחד נפצע במהלך הפצצות ציוניות בדרום רצועת עזה.

פאטימה בלושה נהרגה וביתה נפצעה כאשר פגזים ציונים פגעו במסגד הסמוך לביתן בג'בליה מעט לאחר חצות יום חמישי (01.01.2009), שתיהן הובהלו לבית החולים כאמל אדואן.

11:45 PM יום רביעי (31.12.2008) – מטוסים ציונים הפציצו את ביתו של מנהיג חמאס, אנאס שעבנה, כמו גם את פארק א-שבורה, מרפאה ומספר מנהרות ברפיח.

בדיווח[4] נוסף מעזה נמסר כי שלושה ילדים בני אותה משפחה נהרגו מהתקפה אווירית של הכיבוש הישראלי בכפר מזרחית לעיר חאן יונס ובכך עלה מספר הילדים שנהרגו בשבוע אחד ל-70.
מקורות מקומיים מסרו כי הכיבוש הישראלי ירה טיל לעבר הילדים בשעה ששיחקו ברחוב והרגם במקום.
במהלך שבוע אחד של שואת עזה, חיל האויר של הכיבוש הישראלי הרג 430 פלסטינים ופצע 2,200 אחרים.

פעילות צה"ל בגדה המערבית;
בדיווח[5] במירושלים הכבושה נמסר כי צבא הכיבוש הישראלי כפה סגר הרמטי על הגדה המערבית למשך יומיים החל מחצות יום ה' (01.01.2009) מחשש להתפרצות עימותים אלימים עם העם הפלסטיני בשל טבח צבא הכיבוש הישראלי בעזה.
ישראל הודיעה על החלטתה לאחר פגישה בטחונית בראשות אהוד ברק, שר המלחמה הישראלי, לשם הערכת המצב לאור הקורה ברצועת עזה.
בהקשר זה, צבא הכיבוש הישראלי שיגר אלפי שוטרים וחיילים למנוע מאזרחים פלסטינים מתחת לגיל 50 מלהתפלל במסגד אל אקצא על מנת לסכל כל נסיון פלסטיני להצית אנתפאדה.
על פי מקורות ישראלים, צבא הכיבוש הישראלי שלח כ-12,000 שוטרים לירושלים הכבושה ולאזורים "החמים" באדמות הפלסטיניות הכבושות של 1948 בהם היו עימותים עם משטרת הכיבוש הישראלית לאור התוקפנות בעזה.
בגזה המערבית הוכרז מצב של כוננות גבוהה בקרב חיילי כוחות הכיבוש הישראלי במטרה למנוע כל הפגנות פלסטיניות לאחר שתנועת החמאס קראה לתומכיה להפגין בערי הגדה המערבית.
לדברי מקורות ישראלים, המצב הבטחוני המתוח הכריח את צבא הכיבוש הישראלי לסגור את אזור הנגב בפני נופשים ולהכריז עליו כעל שטח צבאי סגור.
העיתון הישראלי ידיעות אחרונות טען ביום ו' (02.01.2009) שחיילי כוחות הכיבוש הישראלי סיכלו מספר נסיונות של פעילים פלסטינים לבצע פעולות "רציניות" בעומק ישראל, בכלל זה הברחת פצצה במשקל טון לתוך התנחלות ישראלית.

תגובות פלסטיניות;
החמאס מגנה[6] את "התהליך המתוכנן והמלוכלך אשר שם לו למטרה את התנועה" ותאר זאת כנסיון נואש להסית נגד התנועה אשר קראה לערבים אשר אין ביכולתם לתמוך בהתנגדות, לא לתקוע סכין בגבה.
פאוזי ברהום, דובר החמאס, הכחיש בהודעה לעיתונות טענות לפיהן מנהיגי החמאס ופקידי הממשלה מסתתרים מתחת לאדמה וכי עזבו את תושבי עזה לנפשם, כפי שנטען ע"י מספר גורמי תקשורת מצרים בנסיון נואש להכתים את פני החמאס.
הוא הדגיש כי מנהיגי החמאס נמצאים שם עם תושבי עזה במסגדים, בשרותים החברתיים ובכל שטח וציטט את חלל הקודש ד"ר ניזאר אל ריאן כהוכחה לכך בהוסיפו שהחמאס מובילה את ההתנגדות ושהיא נוכחת בכל תחומי הפעילות.
"אנו אומרים לאלו אשר לא רצו להסיר את הסגר מעל עזה ואשר אינם רוצים שהחמאס ינצח, אם אינכם יכולים לעשות דבר להגנת העם הפלסטיני, עליכם להשאר שקטים הואיל ואנו מסוגלים להגן על עמנו ועל אדמותינו".
הוא הוסיף כי החמאס חזק ואיתן למול התקפת הכיבוש הישראלי, כי המצב ברצועת עזה מצוי תחת שליטה וכי אין מקרים של ביזה או פשעים אחרים אשר מתרחשים בזמן מלחמה, במקום זאת כולם משתפים פעולה לנוכח התקפת הכיבוש.

הזירה הערבית;
בדיווח[7] מקהיר נמסר כי הנשיא מבארכ אמר ביום ה' (01.01.2009) כי אין ביכולתו לפתוח את מעבר הגבול ברפיח לסיוע הומניטרי בלא אישור מהכיבוש הישראלי.
הוא אמר בראיון לתחנת טלביזיה מצרית לאחר פגישה עם ראש הממשלה התורכי בשארם א-שיח, "ישראל אחראית לבטחון גבולותיה ובכלל זה אלו עם האזורים הכבושים, כלומר מצפון, למזרח ולדרום, כולל אלו עם מצרים ולמערב, כלומר עם ים עזה. זה הכל באחריות ישראל להבטיח את גבולותיה, אפילו הגבולות עם השטחים הכבושים".
לשאלה האם מעבר הגבול ברפיח ישאר פתוח, ענה כי המעבר פתוח למקרים הומניטרים לאחר שהצד הישראלי מיודע מראש וכך אין אי הבנות או האשמות מצד ישראל על הברחת נשק ותחמושת.
ישנם אלו המבקשים מאיתנו לפתוח את המעבר (בקביעות), אנו אומרים, כיצד ניתן להרשות לאנשים להגיע לצד השני, הם אומרים שזוהי אדמה פלסטינית ... אולם בפועל זוהי אדמה כבושה והכיבוש מפקח על הנכנס ועל היוצא, אין טעם להטעות את דעת הקהל".
הוא גם טען כי החמאס מנסה לשלוט במעבר הגבול וכי החמאס ניסה למנוע מעולי רגל לעזוב את רצועת עזה דרך רפיח. עוד אמר כי מעבר רפיח יפתח לשני הכיוונים למקרים הומניטריים אולם עלינו להודיע לישראלים על כל מי שנכנס או עוזב, בגלל שרצועת עזה מצויה תחת כיבושה ולפיכך באחריותה.

בדיווח[8] מריאד נמסר, בהסתמך על סוכנות הידיעות הצרפתית המצטטת חברים בארגון זכויות האדם הסעודיHuman Rights First (http://www.humanrightsfirst.org), כי כוחות הבטחון הסעודיים עצרו שני אזרחים סעודים אשר ניסו לארגן כינוס תמיכה בעזה. המקורות, אשר ביקשו לשמור על עילום שמם, זיהו את העצורים כחאלד אל עומיר ומחמד אל עתיבי והוסיפו שכוחות הבטחון הסעודים דיכאו כינוס תמיכה בעזה בעיר אל קאטיף שבמזרח הממלכה העשירה בנפט, תוך שימוש בכדורי גומי ועצרו עשרות מהמפגינים.
סוכנות הידיעות הצרפתית מצטטת את המקור אשר טען כי כוחות הבטחון הסעודיים הקיפו את המלומד הסעודי הבכיר שיח' עואד אל קרני, אשר הוציא קודם לכן פסק הלכה הקורא לפגוע באינטרסים ציונים בכל מקום בתגובה לתוקפנות הברוטלית הנמשכת של חיילי צבא הכיבוש הישראלי על רצועת עזה אשר קצרה את חייהם של כ-430 פלסטינים ופצעה למעלה מ-2,200 אחרים עד כה.
יתר על כן, המקורות גילו כי פעילים סעודים ביטלו כינוס תמיכה בעזה אשר תכננו, לאחר שמשרד הפנים הסעודי הזהירם שלא לעשות כן.
מספר אנשי דת סעודים בכירים פרסמו הודעה המעניקה לגיטימציה להתנגדות הפלסטינית ודוחקת במדינות הערביות והמוסלמיות לעזור להתנגדות הפלסטינית ללא היסוס.
לדברי משקיפים מקומיים, העמדה הסעודית הרשמית נחשבת ל"אדישה" להרג מאות אזרחים פלסטינים חפים מפשע ברצועת עזה ע"י חיילי צבא הכיבוש הישראלי.
שיח' נאסר אל עומר, אחד מהמלומדים המפורסמים בממלכה, גינה קודם לכן מספר תחנות טלביזיה ערביות בלווין וערוצי תקשורת על כך שהפנו את גבם לסבלו של העם הפלסטיני בעזה, בתארו אותם כ"ערוצים עבריים" וברומזו על תחנת הטלביזיה אל ערביה שבבעלות סעודית וערוצי טלביזיה אחרים שבבעלות הממשלה.

בדיווח[9] מדוחה נמסר כי המלומד המוסלמי הבכיר, שיח' יוסף אל קרדאוי, הצהיר ביום ו' (02.01.2009) כי ה'אומה' המוסלמית ממרוקו לאינדונזיה מחוייבת להגן על רצועת עזה ועל אדמות המוסלמים מפני האויב.
"תמיכה בעם הפלסטיני בעזה הינה חובה דתית על כל מוסלמי אישית בהתאם ליכולותיו ואף לא אחד פטור מחובה זו" אמר השיח' בנאום שנשא בפני עצרת תמיכה המונית בעזה בבירת קטאר.
הוא שיבח את התושבים המוסלמים "המפגינים ברחובות ומביעים אהדה ותמיכה בעזה" באומרו שה'אומה' המוסלמית חיה ומוכנה להקריב כל דבר יקר על מנת לעזור לאחיהם.
באותה העת, הוא סנט במשטרים הערביים בהדגישו שאלו איבדו את אומץ ליבם לקבל החלטות אמיצות במטרה להסיר את הדיכוי מעל עזה.
הוא הילל את הגבורה הראויה לציון שמפגין העם הפלסטיני ברצועת עזה והנהגת חמאס מבית ומחוץ ודחק בהם לא להכנע בכל מחיר.
"אנו מאחוריכם עד לנשימה האחרונה, והיו בטוחים שלא ינטשו אתכם או יבגדו בכם כל עוד אתם דבקים בזכויותיכם החוקיות", הטעים קרדאוי בפנותו למנהיגי חמאס והדגיש שהשליטים הציונים העריצים לא ישיגו נצחון על המוסלמים.
יתר על כן, הוא קרא לכל מוסלמי להתפלל למען אחיו בעזה, ולתרום ככל יכולתו למענם על מנת "שלא ירגישו תושבי עזה שהזניחו אותם בקרב זה נגד צבא הכיבוש הישראלי הפושע".

התגובות הבינלאומיות ומאמצי הסיוע לתושבי הרצועה;
בדיווח[10] מירושלים הכבושה נמסר כי בירות ברחבי העולם עדות להפגנות ענקיות במחאה על התקפת הכיבוש הישראלי על עזה אשר גבתה עד כה את חייהם של 430 פלסטינים, 74 מהם ילדים ו-26 נשים.
בג'אקרטה, בירת אינדונזיה, מאות אלפי מפגינים צעדו ונשאו דגלים פלסטינים בקוראם נגד הכיבוש וההתקפות האוויריות נגד עזה. המפגינים צעדו לעבר שגרירות ארה"ב הואיל והכיבוש הישראלי משתמש במטוסים, טילים ופצצות תוצרת ארה"ב נגד האוכלוסיה האזרחית בעזה.
מנהיג מפלגת הצדק והרווחה, אשר ארגנה את ההפגנה, גינה את התקפת הכיבוש הישראלי על עזה והשתיקה הבינלאומית, בה בעת הוא ברך את העמידה האיתנה של תושבי עזה.
בצד ההודי של קשמיר מאות מפגינים שרפו את דגל הכיבוש הישראלי וכן התרחשו התנגשויות בין המפגינים לבין המשטרה ההודית.
הפגנות התקיימו גם ברחבי פקיסטאן, המפגינים מחו נגד ההתקפה הישראלית הנמשכת על עזה וקראו לג'האד.
אלפי אפגאנים הפגינו לאחר תפילות יום השישי (02.01.2009) בערים שונות ברחבי המדינה וקראו לג'האד.
בסידני קיימו 200 אלף מוסלמים תפילות שישי בפארקים לאחריהן נישאו תפילות לעילוי נשמות הקורבנות של התקפת הכיבוש הישראלי.
בפיליפינים נשאו המפגינים תמונות של לוחמי קודש וגינו את פשעי המלחמה המבוצעים ע"י הכיבוש הישראלי בעזה.
הפגנת ענק התקיימה בבירת מלאזיה אשר התחילה מהמסגד הגדול שבמרכז והסתיימה בשגרירות הפלסטינית שם נערכה העצרת.
הפגנות נערכו בבירות ערביות וארופאיות רבות.

מבצע 'עופרת יצוקה' - דמותה של ישראל בראי אתרי החמאס

http://www.alqassam.ps/english/upload/2E8DE4D99A